הידרופוניקה

שיטות נבחרות לגידול הידרופוני

לאחר שבחר המגדל בשיטת גידול הידרופונית, עליו להחליט מהי הדרך הטובה ביותר לגידול עבורו. ישנן כמה שיטות נפוצות לגידול הידרופוני, כל אחת תואמת קריטריונים שונים אך כולן מבוססות על עקרון הגידול במים. כיצד יחליט המגדל מהי הדרך הטובה ביותר עבורו לגידול?
כמו כל שיטת גידול, לכל שיטה יש את הייתרונות והחסרונות שלה. על המגדל לבחור את השיטה הטובה ביותר עבורו העונה על מרבית צרכיו.

הנה כמה מהשיטות הבולטות הקיימות

שיטה ראשונה הקיימת לגידול הידרו הינה גידול NFT :
שיטת הגידול Nutrient Film Technique) NFT), הינה בין השיטות המוכרות ביותר והוותיקות ביותר הקיימות בתחום.
שיטה זו מבוססת על שימוש בכוח הכבידה לצורך העברת כל חומרי ההזנה הנחוצים לצמחים. כאשר הצמחים ממוקמים בתוך כוס רשת המצוייה בתוך צינור PVC, המים מועברים בתוך הצינור על ידי משאבה שתפקידה להעביר את המים לאורכו של הצינור, בעוד שתפקידו של כוח הכבידה הוא להשיב את זרם המים בחזרה למקור המים.
לשיטה ישנם ייתרונות וחסרונות כאחד.
ייתרונות הקיימים לשימוש בשיטת הNFT :
1. השיטה מעולה לשימוש במקביל לדשנים אורגניים.
2. עלות הבנייה והתחזוק של מערכת זו אינה גבוהה במיוחד ומתאימה לרוב למגדל הביתי.
3. מערכת זו הנעזרת רבות בכוח הכבידה הינה בעצם מערכת המונעת מזרימה מחזורית של מים. הדבר תורם לחיסכון במשאבים כמו מים, דשנים וכדומה.
4. עקב צורתה של המערכת, ניתן להשתמש בה לגידול מספר רב של צמחים גם אם המקום הינו קטן, גדילת הצמחים נעשית לגובה.
5. דרך פעילותה של מערכת זו, בזרימה מים מתמדת, מסייעת רבות בהימנעות מרקבון שורשי הצמחים.
חסרנות הקיימים לשימוש בשיטת NFT:
1. היות ולא כל שורשי הצמחים מגיעים לאותו אורך, יש צורך במעקב תמידי על כך, תוך מתן דגש לצמחים בעלי שורשים קצרים יותר- עליהם יהיה צורך לטפטף בטפטוף עילי חיצוני עד שיהיו ארוכים מספיק.
2. משאבת המים מספקת לצמחים את חומרי ההזנה להם הם זוקקים. במידה והמשאבה חודלת מלפעול, הצמחים עתידים למות תוך שעות ספורות עקב עמידת המים ואי סיפוק של חומרי הזנה.
3. יש צורך לשים דגש על טמפרטורת המים באופן מתמיד ובמקרי הצורך לדאוג לקירור המים כדי שהטמפרטורה הגבוהה יתר על המידה לא תזיק לצמחים.
4. חשוב להקפיד על מעקב רציף ושוטף על רמת החומציות המצוייה במים.

שיטה שנייה הקיימת לגידול הידרו הינה שיטה המבוססת על טפטפות:
שיטת גידול זו מבוססת על צינורות הטפטפות המובילים את המים עם כל חומרי ההזנה להם זקוקים הצמחים, ישירות אל הצמח. צורת הבנייה מבוססת על כך שהצינורות יטפטפו את המים מלמעלה, בעוד ששאר המים חוזרים בחזרה למאגר.
השיטה מתאימה הן לגידול פנים והן לגידול חוץ, פשוטה יחסית לבנייה וניתן להרכיבה בווריאציות רבות.
כמו כן, גם לשיטה זו ישנם ייתרונות וחסרנות.
ייתרונות הקיימים לשימוש במערכת הטפטפות:
1. ניתן לבחור אם לתזמן את המים לשעות פעילות מסויימות או לחילופין לפעילות רציפה של 24 שעות ביממה.
2. המגדל יכול לבחור בשימוש המצע המועדף עליו לצורך שתילת הצמח.
3. היות וישנה סירקולציה של מים, ניתן לבחור האם לעשות שימוש חוזר במים או לנקז אותם החוצה. כל דרך שבה יבחר המגדל תהיה יעילה, ותואמת את שיקולו, אך בדרך זו או אחרת תמנע הצטברות מינרלים ומלחים מיותרים בתחתית.
4. ניתן לבחור בגידול במיכל גדול, ובכך להאריך את זמן הגידול ולהגדיל את התפוקה.
5. עלות בניית המערכת נמוכה.
חסרונות הקיימים לשימוש בשיטת הטפטפות:
1. זמן הקמת המערכת לראשונה הינו ארוך יחסית עקב מורכבותה ועדינותה.
2. עקב הצינורות הדקים של הטפטפות, ישנה סבירות גבוהה יותר להיסתמות המערכת, לכן מומלץ להימנע מדישון אורני.
3. היות ומערכת זו יעילה לשימוש במגוון מצעים, הזמן הלוקח להיספגות המים המזינים הינו ארוך יותר.

שיטה שלישית הקיימת לגידול הידרו הינה שיטת הריקון וההצפה.
שיטת הריקון וההצפה (Flood & Drain) הינה שיטה המבוססת על שימוש במכלי גידול נפרדים. מיכל אחד מכיל בתוכו את המים המהולים בדשנים וחומרי ההזנה הנחוצים ומיכל (או מכלים נפרדים) בהם מצויים הצמחים.
פעולת ההצפה תתקיים כאשר משאבת מים תמלא את מיכל ההזנה, והמים “יציפו” את הצמחים, בעוד ששאריות המים יתנקזו בחזרה אל המיכל.
לשיטה זאת גם כן ישנם ייתרונות וחסרונות כאחד.
ייתרונות הקיימים לשימוש בשיטת הריקון וההצפה:
1. בניית המערכת הינה פשוטה מאוד יחסית וכמו כן גם תחזוקה. לרוב אינה דורשת הרבה עבודה ועלויות הבניה והתחזוקה שלה נמוכות יחסית.
2. לרוב אין צורך בשימוש במקררי מים בשיטה זו.
3. היות והמיכל מתמלא ומתרוקן בצורה אחידה, העקרון המחזורי תורם רבות לחיסכון במשאבים, גם במים וגם בדשן.
4. ניתן להשתמש במצעי גידול הידרופוניים שונים במערכת זו.
5. השימוש במערכת זו לרוב מצריך שימוש במשאבה קטנה יחסית לתפעול המערכת.
חסרונות הקיימים לשימוש בשיטת הריקון וההצפה:
1. במידה ושתילי הצמחים הינם קטנים, יתכן ויהיה צורך להשתמש בטפטפות לסיוע להגעת חומרי הזנה לשורשים בתחילת ההליך.
2. משום שגובה מיכל המים אינו גבוה, ישנה חשיבות למגבלת הגובה, הן לצמחים והן למילוי המיכל.
3. עקב השיטה, עשויים להצטבר מינרלים ומלחים בתחתית המצע המשמש במערכת, דבר העשוי לפגוע בכמות הדרושה לצמח. (בין אם יותר מדי ובין אם מעט מדי).
שיטה רביעית לגידול הידרופוני היא שיטת האירופוניקה.
בשונה מיתר השיטות שהוזכרו עד כה, במערכת זו הצמחים אינם נמצאים בתוך מיכל מים אלא באוויר. את חומרי ההזנה הנחוצים מקבלים הצמחים על ידי טפטוף ישיר על שורשי הצמח או על ידי עירפול ישיר על הצמחים. שיטה זו יעילה לזירוז גדילת הצמחים היות וקל להם יותר לקבל את כלל החומרים להם הם זקוקים.
גם לשיטה זו ישנם ייתרונות וחסרונות.
ייתרונות הקיימים לשימוש בשיטה האירופונית:
1. תפוקה גבוהה יותר מן הצמחים, ישנה אפשרות לגדל כמות גדולה יותר של צמחים ולגדל לגובה.
2. הסרקולציה הנעשית תורמת לחיסכון במשאבים, דשנים כדוגמה.
3. ההתזה והערפול ישירות על שורשי הצמחים מאפשרים לצמחים לספוג את כמות חומרי ההזנה הגבוהה להם הם זקוקים.
4.יחס גבוה בין החמצן למים.
חסרונות הקיימים לשיטת הגידול האירופונית:
1. יש צורך לשים דגש על פעולה תקינה של המערפלים, היות והם יכולים להיסתם בגלל השימוש בדישון אורגני.
2. במידה ולא מקפידים על תזמון נכון של ההשקייה, עשוי להיגרם נזק לצמחים.
3. במידה ומשאבת המים מתקלקלת, הצמחים עשויים למות בתוך שעות ספורות.
4. חשוב להקפיד על מעקב רציף ושוטף על תנודות הPh במים כדי למנוע פגיעה בצמחים.
5. ייתכן ויהיה צורך לדאוג לקירור המים עקב פעולות המשאבה.
6. היות ושורשי הצמחים לא נמצאים בתוך מצע באופן תמידי, עשויות להתפתח מחלות בשורשי הצמחים.
השיטה החמישית לגידול ההידרופוני הינה שיטת ה DWC.
שיטת ה Deepׁ Water Culture הינה מערכת שבה שתילי הצמחים מצויים בתוך כוסות רשת הממוקמות בתוך מיכל ההזנה לצמחים, מיכל המים. שיטה זו מאפשרת להגיע גם לשורשי הצמחים הצעירים והקצרים, ולאפשר להם את ההזנה להם הם זקוקים. המערכת שימושית ויעילה לצמחים חובבי מים.
כמו לשיטות לפניה, גם לשיטה זו ייתרונות וחסרונות.
הייתרונות הקיימים לשימוש בשיטת גידול ה- DWC :
1. ככל שיהיו פחות שתילים באותו מיכל, תנובת הצמחים תהיה גבוהה יותר.
2. בניית המערכת ותחזוקתה זולים וחסכוניים יחסית.
3. המערכת מתאימה לשורשים הקטנים והגדולים כאחד, ומאפשרת את הזנתם בצורה טובה למדי.
4. ניתן להתאים את גודל המערכת לגודל הרצוי של הצמחים שיגדלו בה.
5. עקב השימוש המחזורי במים ובחומרי ההזנה המצויים במיכל, ישנו חיסכון גבוה בחומרים הדרושים כמו בחומרי דישון.
חסרונות הקיימים לשימוש בגידול הידרופוני בשיטת הDWC:
1. יהיה צורך לשים דגש על רמת הPh במים היות והצמחים ממוקמים על מכסה מיכל המים.
2. בשימוש במערכת זו, שימוש בדשן אורגני עלול להזיק לצמחים ולהעלות קצף.
3. עקב גדילה מהירה של השורשים, הם עלולים לסתום את מערכת המשאבות והצינורות במיכל.
4. יהיה צורך בשימוש במקרר למים.
5. עקב מיקום הצמחים במיכל, שורשי הצמחים עשויים להיחשף יתר על המידה למחלות עקב אי הגעה של מספיק חמצן.