הידרופוניקה

השפעת מי החמצן על המערכת ההידרופונית

כמעט כל מגדל המשתמש במערכת הידרופונית במדינת ישראל, נאלץ להתמודד עם שינויי האקלים הקיצוניים המשפיעים על מאגרי המים של המערכת שלהם. שינויי הטמפרטורה הקיצוניים, מביאים איתם מחלות לשורשי הצמחים ופוגעים בהליך הגדילה והתפוקה שלהם.
מי החמצן נמצאו כפתרון מעולה לבעיה זו, ואף משפרים את בריאות הצמחים לאורך זמן.
מי החמצן מכילים 17.5% מימן על חמצני. (H2O2) מולקולה זו משתתפת בתהליכים המטאבוליים של בעלי חיים וצמחים.
ברגע שהמגדל יוסיף את המולקולה למאגר המים, היא תישבר למים טהורים, (H2O) ובכך תשתחרר מולקולה נוספת של חמצן בודד, (O) שתשתלב לתמיסה הקיימת ובכך תזין את שורשי הצמחים בחמצן נוסף.
ניתן להוסיף מולקולה זו למערכת הידרופונית בריאה, שעוד לא ניזוקה משינויי מזג האוויר, וגם למערכת הידרופונית לא בריאה, שניזוקה וצריכה לעבור הליך שיקום מסויים. במידה והמערכת כבר ניזוקה, לרוב זה יוביל למחלת שורשים בקרב הצמחים, ואז ישנו הצורך לטיפול מעמיק והתייחסות יתרה למצב המאגר במערכת ההידרופונית.

חשוב להדגיש:
מי חמצן הינם חומר מרוכז במיוחד. הרכיב הפעיל בהם הינו כימיקל אגרסיבי ויש להקפיד על שימוש בחומר ביתר זהירות.
חשוב להרחיקו מילדים, ולהימנע ממגע בעור ובעיניים.

אז כיצד ניתן לטפל במערכת הידרופונית לא בריאה?

במידה ואכן החלה מחלת שורשים בקרב הצמחים, זמן התגובה הוא קצר יחסית, היות והשורשים מצויים באותו מאגר מים. חימום יתר של מאגר המים, שנובע משינויי האקלים כדוגמה, הוא גורם בולט מאוד להיווצרות מחלות שורשים למיניהן.
בנוסף, מחלת שורשים עשוייה להיווצר גם ממחסור בחמצן בכמות מספקת במאגר המים בו מצויים שורשי הצמחים.
אז לאחר שזיהה המגדל שישנה בעיה מהותית, שעשוייה לפגוע בכל תנובת הצמחים שגדלו עד כה, עליו להתחיל בהליך טיפול.
ראשית, עליו לזהות את הבעיה, שורשים מהווים אינדיקציה מעולה לבדיקת בריאות הצמח. במידה והשורשים נהיים רכים וחלשים וצבעם נעשה חום, משמע החלה מחלת שורשים.
לאחר שזוהתה הבעיה, על המגדל לפעול במהירות כמה שניתן. להסיר שורשים חולים, כדי למנוע התרבות חיידקים ולנקות את מאגרי המים בהקדם.
לאחר שרוקן המגדל את מאגר המים, יש לנקות אותו ביסודיות, כדי להבטיח הסרה של חומרים מזיקים ולא חיוניים ממאגר ההזנה לצמחים.
לאחר מכן, יש למלא את המאגר במים נקיים, מאוזנים ברמת החומציות (Ph) שלהם ומאוזנים מבחינת הטמפרטורה. אל המים הטריים במאגר יש להוסיף את מי החמצן במינון של 2 מ”ל לכל ליטר במיכל. בנוסף להיווצרות מולקולה נוספת של חמצן, השימוש במי החמצן כבר בשלב מילוי המאגר מסייע בניקוי וחיטוי של הצינורות והמשאבות של המערכת ההידרופונית.
יש צורך להקפיד בשלב זה על מתן תשומת לב מוגברת למים במאגר, להשאיר את מי החמצן במערכת לשלושה ימים, לאחר מכן לרוקן את המאגר מחומרי ההזנה ולמלא אותו בשנית אחרי ניקוי ולהוסיף בשנית את מי החמצן.
לבסוף, ניתן להוסיף גם דשן למאגר חומרי ההזנה כדי לייעל את הזנת שורשי הצמחים החולים.

כיצד ניתן להשתמש במי חמצן במערכת הידרופונית בריאה?

היות ומי החמצן מוסיפים מולקולת חמצן (O) למאגר ההזנה של הצמחים, והיות והצמחים זקוקים לכמות גבוהה ומספקת של חמצן, הוספה מתמדת של מי חמצן במינון למאגר חומרי ההזנה מסייע בשמירה על מערכת תקינה ובריאה לטווח הארוך ועל מניעת היווצרות של מחלות בצמחים.
רצוי להוסיף את מי החמצן בתדירות קבועה. במידה ולא ניתן לעשות זאת באופן יום יומי, ניתן להוסיף על כמות מי החמצן המוספים למאגר ההזנה. הכמות המומלצת הינה 5 מ”ל על כל עשרה ליטרים בכל יום. במידה וזה לא מתאפשר, ניתן להוסיף בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע מ”ל אחד נוסף על כל ליטר.
– ברגע הוספת מי החמצן למאגר חומרי ההזנה מומלץ לכבות את משאבת המים, ולהפעילה רק לאחר הוספת התמיסה.

במי החמצן ניתן להיעזר גם לחיטוי המערכת ההידרופונית עצמה ומרכיביה. היות ונוזל מי החמצן הוא חומר פעיל ומרוכז ביותר, הוא יעיל גם בהריגת בקטריות וחיידקים מזיקים בכלל המערכת. ניתן לחטא את המערכת עצמה בנפרד ואת מצע הגידול ההידרופוני בנפרד.
חיטוי של המערכת ההידרופונית:
בכדי לחטא את המערכת ההידרופונית עצמה, יש למלא את מאגר חומרי ההזנה במים עם ריכוז של מי חמצן ביחס של 100 מ”ל מי חמצן על כל עשרה ליטרים של מים. לאחר מילוי המים, יש להפעיל את המשאבה ובכך לתמיסה תינתן האפשרות לעבור בכלל חלקי המערכת.
חיטוי של מצע הגידול ההידרופוני:
לפני החיטוי, במידה והמגדל משתמש במצע גידול כמו הידרוטון או פרלייט, יש להסיר כמה שיותר שורשים ישנים מן המצע.
לאחר מכן, יש “להטביע” את מצע הגידול במי חמצן, דבר שיוביל לחמצון החומרים האורגניים במצע הגידול ובכך תואץ התפרקותם.
*חשוב לזכור לשטוף היטב את המצע בסוף הליך החיטוי על מנת לאפשר שימוש מחודש במצע.